בשורות מעודדות

אתמול האונקולוג הגיע לאבא שלי ועדכן אותנו.
אמר שיש כדורים יעילים לטיפול ממוקד בסוג הסרטן הזה (מוטציה של סרטן ריאות שיש ל-5% מהחולים בסרטן ריאות), והם אמורים לחסל את הגידול והגרורות. התרופה נמצאת בסל הבריאות.
נתחיל את הטיפול בימים הקרובים, ברגע שיגיעו הכדורים (מחכים למרשם מרופאת המשפחה שאמור להגיע היום, ואז מזמינים אותם ולוקח כמה ימים כנראה).
האונקולוג היה אופטימי ואמר לנו שיהיה בסדר.
אני לא ממהרת להיות יותר מדי אופטימית כי אני לא רוצה להתאכזב. לאט לאט. נחכה ונראה.
אלו בשורות מעולות.
בינתיים אבא שלי עוד לא יכול לחזור הביתה, אבל אני מקווה שכשמצבו ישתפר והוא כבר לא יהיה במצב "סיעודי מורכב", יוכל לחזור הביתה.
אמנם ברור שהוא לא יחזור להיות איך שהיה לפני כן. ועד עכשיו לא יודעים מה גרם לאירוע הפרכוס שהיה לו לפני כמה ימים. מקווה שזה היה חד-פעמי ולא יקרה שוב.
המשפחה מדווחת לי שמצבו הקוגניטיבי השתפר, שהוא יותר ויותר חוזר לעצמו, פחות מבולבל והזיכרון יותר טוב, אם כי עדיין לא מאה אחוז. מקווה שימשיך להשתפר גם מבחינה זו.

חדשות טובות בגזרה אחרת – הצלחתי להתקדם עם המטלות שצברתי בלימודים, הגשתי כמה מטלות והמצב יותר טוב גם מבחינה זו. נשארו לי עוד כמה חובות, אבל הלחץ ירד. תכננתי להשלים ולהגיש עוד שתי מטלות ביום שבת האחרון, אבל זה לא קרה בגלל מצב החירום של אבא שלי שאילץ אותי לנסוע לבי"ח. לא נורא. המורה של הקורס הזה ממש נחמד, אמר שימשיך לחכות לזה ושזה בסדר גמור. כשכתבתי לו בהתחלה שכבר חשבתי לפרוש מהקורס, ענה לי לא לוותר, הוא יחכה בסבלנות שאגיש כשאוכל…

נפשית ופיזית עברו עליי ימים קשים. בעיקר בגלל אבא שלי אבל לא רק, היו עוד דברים שהטרידו אותי. המצוקה הנפשית הובילה להתקף זלילה חולני שגרם לי להרגיש זוועה פיזית. זה היה נורא. אבל מקווה שעכשיו אתאזן.

נראה לי שלא יצא לי לספר כאן – אחרי שכבר סוף סוף החלמתי לגמרי משני הנקעים החמורים שהיו לי בקרסוליים, וכבר חזרתי להליכות מהירות של שעה בחוץ מבלי שהקרסוליים בכלל התנפחו, יש קצת רגרסיה בעניין הזה. לפני כשלושה שבועות נפלתי ברוב כישרוני במדרגות הבניין, אבל בעלייה, לא בירידה. זה היה אחרי יום ארוך ועמוס והייתי עייפה אז כנראה לא הייתי בשיאי… לא הרמתי את הרגל מספיק גבוה והיא נתקלה במדרגה ומעדתי. נפלתי קדימה ועצרתי עצמי בידיים. לא הרגשתי עיקום או קיפול בקרסוליים, והמשכתי כרגיל. אבל מאז הקרסוליים חזרו להתנפח 😣 ואני חשה שם אי-נוחות, קצת מיחושים, מוגבלות כלשהי בתנועה וקושי ללכת מהר, אז כנראה שבכל זאת נגרם איזשהו נזק 😟
הייתי אצל אורתופד ונתן לי הפניה לאולטרסאונד לבדוק מצב גידים ורצועה, קבעתי לעוד כשבוע וחצי.
אני מקווה שזה יעבור עם הזמן, כמו שזה עבר בפעם הקודמת, אז זה היה הרבה יותר חמור… אם כי השאלה היא אם הנזקים החוזרים משפיעים לרעה על ההחלמה… טוב, נראה, יהיה בסדר…

ושוב תודה על החיזוקים שלכם בפוסט הקודם, אני אוהבת אתכם.