התייעצות זריזה לגבי משהו היום אחה"צ/ערב


לא חשבתי להתייעץ כאן איתכם על זה. כבר התייעצתי עם בן-זוגי (לא בטוח מה דעתו, נראה לו שזה בסדר) ואחותי הקטנה (היא לגמרי בעד), ועוד אתייעץ עם הפסיכולוגית שלי היום, אבל אני רואה שאני די מתחרבשת עם זה, אז אולי יעזור להתייעץ גם כאן. לא שאחרים יחליטו בשבילי, ברור שזו החלטה שלי בלבד, וברור שלכל אחד הדעה השונה שלו, ומן הסתם אין תשובה אחת נכונה (או שאולי כן?), אבל אני מרגישה צורך לבדוק מה אחרים היו עושים באותה סיטואציה.

הערה לאחר שסיימתי לכתוב – נורא רציתי לקצר ולתמצת כדי להקל עליכם, אבל כהרגלי יצא לי מפורט וארוך… אני גם במצב חרדתי…

תכננתי גם כך לשתף כאן על חבורה חברתית חדשה שאני חלק ממנה, שהתגבשה בחודשים האחרונים, ועל איך הקשיים החברתיים שלי מתבטאים ביחס אליה. עוד אכתוב על זה בפוסט אחר, אבל כרגע זו התייעצות נקודתית על פעילות שאמורה להיות היום במסגרתה.

עלתה יוזמה לטייל ביחד, ועלה רעיון לטייל בירושלים. בהתחלה רצו טיול מהבוקר, אבל בגלל מזג האוויר והקושי של חלקנו עם השמש והלחות, זה השתנה לטיול ערב/לילה שכזה. אז נפתרה בעיית ההסתובבות בשמש שהטרידה גם אותי. עכשיו החששות שלי הם:

1. קורונה, כמובן. זה החשש הכי גדול. להסתובב בחוץ – ניחא. אם כי ירושלים היא העיר עם הכי הרבה מאומתים, כך שמבחינה סטטיסטית יש יותר סיכוי להידבק, הוירוס נמצא שם באוויר בכמויות גדולות יותר…
וחוץ מזה – ניסע חמישה אנשים ברכב אחד. מדובר באנשים מקסימים ואכפתיים שאני מניחה שנזהרים ושומרים על עצמם, חלקם עם מחלות רקע. אבל עדיין. לכו דעו… למשל אחת מהן הייתה בחתונה שלשום… נראה לי שאני יכולה לשאול אותה איך היה שם, אם שמו מסכות ושמרו על מרחק, אם היא שמרה על עצמה. היא הכי תבין בעולם. גם האחרים יבינו אם אביע חשש, הם יודעים שאני יותר חוששת מאחרים בעניינים האלו. ויש בחבורה הזו רגישות והבנה לרגישויות ולחששות של החברים. אבל בינתיים לא אמרתי כלום…
ובנוסף – בטח גם ירצו לשבת באיזה בית קפה או אולי מסעדה. ממש קשה לי עם לשבת בתוך מקום כזה סגור. כבר נפגשנו פעם אחת במסעדה שפעלה לפי התו הירוק ובפנים ישבנו בלי מסכות (בדקו בכניסה תו ירוק). אמנם עקרונית ברור שיכולתי לשים מסכה (ולהוריד רק כדי לשתות. לא הזמנתי אוכל), אבל כולם היו בלי מסכה וזה היה לא נעים להיות היחידה עם. קשה להבין מה אומרים עם מסכה, קשה לתקשר, וגם כך מרגישה לא שייכת ושונה ונפרדת. בלי מסכה הרגשתי חשופה ולא בטוחה ולא בנוח ושזו בטח טעות, ואמרתי לעצמי – טוב, עכשיו נחכה שבועיים ונראה אם נדבקתי בקורונה, נקווה שלא. אבל נראה לי שלהבא אשים בכל זאת מסכה בלי להרגיש לא נעים, כי חבל על תחושת החרדה ואי-הנוחות. אני בד"כ מעדיפה להימנע מסיטואציות כאלו. זה היה חריג מצדי. אני רוב הזמן בבית, או נכנסת לחנויות עם מסכה, או באוטובוס עם מסכה, ומשתדלת כמה שאפשר לא ללכת לבתי קפה/מסעדות וכו'.
מצד שני, החבורה הזו כל כך חמודה ונעימה ואוהבת, ומכירים אחד את השני ממקום נפשי עמוק ורגיש, וחבל לי לאבד אותם ולהתרחק בגלל הימנעות ופחדים. לא שאני אאבד אותם, הם יבינו לגמרי, ואני יכולה להיפגש איתם גם בהזדמנויות אחרות באוויר הפתוח. למשל, יש שתיים שלא יצטרפו הפעם כי הן לא יכולות מסיבות שונות.
בכלל מבחינתי לא היה נראה דחוף לטייל דווקא באוגוסט ודווקא כשיש גל קורונה… מבחינתי עדיף בתקופה רגועה ונעימה יותר… אבל הם אמרו שבטח שגם בהמשך ניזום עוד מפגשים וטיולים, אבל אי אפשר לדעת אם תהיה הזדמנות כזאת כמו עכשיו כשכולנו פנויים, וכדאי לנצל את זה… גם אחת מהן גרה בחו"ל וצריכה לחזור לשם בקרוב… אמנם תמשיך לבקר בארץ בהמשך, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה…

2. חשש ביטחוני מלהסתובב בירושלים. מישהי נורא רוצה ללכת לכותל ולהסתובב בחלק היהודי של העיר העתיקה. בערב. היא אומרת שהכותל הכי יפה בערב. לא הייתי שם שנים. גם אני אוהבת את החלקים האלו של ירושלים, אבל זה לא מסוכן בעת הזו?

3. ואם כבר להתייעץ – יש לכם המלצה על מקומות יפים שמתאים להסתובב בהם בערב בירושלים? ובתי קפה/מסעדות (רצוי שאפשר לשבת בהם גם בחוץ)?

ואולי פשוט – אם יש ספק, אין ספק. כלומר, אולי אני צריכה לסמוך על שיקול הדעת שלי ולא להצטרף. כי באמת יש קורונה ובאמת רצוי להישמר. ובילוי חברתי לא שווה הידבקות בקורונה. וזה לא כזה אסון גדול לא להיות איתם הפעם. בכל זאת, פרופורציות. זה לא שאאבד אותם או שאפסיד משהו קרדינלי רק בגלל שהפעם לא הצטרפתי.

תודה רבה מראש!


נ.ב – תוספת בעריכה כמה דקות אחרי שפרסמתי – לא ציינתי שבנוסף אני לא בשיאי מבחינת הרגשה פיזית, אתמול ממש לא הרגשתי טוב (חולשה גדולה, כאב ראש, קצת כאב גרון, משהו לא טוב בבטן – נראה לי שזה גם קשור למחזור), היום יותר טוב אך עדיין לא בשיאי מבחינת חולשה. אולי פשוט עדיף להגיד שאני לא מרגישה טוב וזהו? כלומר, אולי באמת עדיף לי לנוח ולא להתרוצץ. ברור שרק אני יודעת אם אני מרגישה מספיק טוב כדי להסתובב בחוץ. עקרונית ממש בא לי לטייל בחוץ בערב. החששות העיקריים הם סעיפים 1 ו2 לעיל (קורונה ומצב ביטחוני). וגם אני צריכה פיפי לעיתים קרובות וחוששת שלא יהיה איפה לעשות… ואני צריכה לשתות הרבה ואסתובב עם בקבוק 2 ליטר… אבל הסתדרתי בטיולים בעבר, אז אין סיבה שלא אסתדר גם הפעם…

20 תגובות בנושא ״התייעצות זריזה לגבי משהו היום אחה"צ/ערב"

  1. אתחיל מהקטן לגדול – אני חושבת שהמצב הביטחוני בירושלים יחסית סביר כרגע, ולא צריך להיות לך מסוכן להסתובב באזורים האלה.
    לגבי הסתובבות בחוץ, את תמיד יכולה ללכת עם מסכה ואז תהיי מאוד בטוחה, במיוחד כי זה מעל ומעבר להמלצות הקיימות.

    אני מאוד מכבדת את החששות שלך מפני הקורונה ונראה לי שגם אני הייתי נלחצת מהבעיה ברכב סגור עם מספר אנשים ולגבי זה, אין לי ממש פתרון עבורך…
    אם תחליטי לנסוע, תמיד אפשר לקחת קפה או טייק אווי ולעשות פיקניק בפארק. אני מניחה שבאוגוסט הערבים בירושלים לא קרים מדי ואפשר לשבת בחוץ וזה מקטין את סיכון ההדבקה.

    מקווה שזה קצת עוזר.

    Liked by 1 person

    1. תודה תיאו יקרה, מאוד מעריכה את תגובתך, והיא אכן עוזרת. הטיול בסוף נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… אם כי עדיין מתבאסת שלא אשתתף… אולי אכתוב על זה פוסט נפרד…
      ד"ש ומקווה שאת יותר בטוב, יקרה.

      אהבתי

  2. כפי שאמרת – בסוף את תחליטי מה נכון לך לרגע זה. אבל יהיה מעניין לשמוע מה דעתם של אחרים. בתקווה שזה לא יבלבל אותך יותר מדי ולא יכניס אותך לסחרור.
    אם להתחיל מהסוף – ברור שאם את לא מרגישה מספיק טוב אז חבל שתצאי ואולי תסבלי בגלל זה. אבל מבחינתי זו ההסתייגות היחידה.
    נכון שקיימים סיכונים – בהיבט של קורונה, אולי גם בהיבט הבטחוני – אבל לדעתי זו הזדמנות נפלאה לצאת קצת מהבית ומהשיגרה, עם חבורת אנשים באמת טובים שכיף לך איתם ואת סומכת עליהם ויכולה להיות עצמך במחיצתם. זו הזדמנות פז להתגבר על הנטייה האוטומטית להמנעות. וכן בהחלט אפשר לשבת באוטו עם מסיכה, ואם במסעדה אין אפשרות לשבת בחוץ (ברבות מהן היום יש) אז גם במסעדה בין ביס לביס ובין שלוק לשלוק אפשר לעטות מסיכה אם זה יגרום לך מעט יותר רוגע.
    אז ברור שתעשי מה שתחליטי את בסופו של דבר, אבל שאלת? אז זו דעתי. ואם תצאי באמת, מאחלת לך המון המון הנאה. ושוב, אם את לא מרגישה מספיק טוב – אז תדלגי, זה לא שווה את הבאסה. ולגבי פיפי – אני צריכה בערך כל שעה לעשות פיפי, ומניסיוני בדרך כלל אני מוצאת היכן לעשות. בהצלחה ובהנאה

    Liked by 1 person

    1. תודה אמפי יקרה, מאוד מעריכה את תגובתך. מסכימה עם הדברים שכתבת. וברור שזו רק דעתך ושאיני חייבת לפעול כך אלא אם כן זה מה שמתאים לי. הטיול בסוף נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… אם כי עדיין מתבאסת שלא אשתתף… אולי אכתוב על זה פוסט נפרד…
      וגם אני צריכה פיפי בערך כל שעה 🙂
      ותודה על האיחולים 🙂

      Liked by 1 person

  3. עם כל כך הרבה הסתיגויות, סיבות, גורמים ומניעים לא הייתי נוסע. רמות החרדה [ואני יודע היטב מה זו חרדה ] לא מצדיקות, אולי, את הגמול. או אולי דווקא כן?!
    חייב לומר לך, מרכז ירושלים – משוק מחנה יהודה ועד בנין ג'נרלי, או כיכר ספרא עמוסים בבני אדם. תמרון במכונית בתוך העיר לא קל בכלל, וחנייה באזורים קרובים למרכז אפשרית רק בחניונים יקרים. השוק פשוט מפוצץ ואף אחד אינו עוטה מסכה.
    במסעדות אוכלים – לכן לא תהיינה מסכות
    ממני ומבת זוגי לא דרשו תו ירוק בשום מקום למעט מוזיאון ישראל.

    Liked by 1 person

    1. תודה אריק יקר, מעריכה את תגובתך.
      אז אתה שייך יותר ל"מפלגה" שלי 🙂
      איזה קטע שלא ביקשו מכם תו ירוק, מוזר, זה באמת לא בסדר.
      הכוונה לטייל בערב, אז מניחה שמחנה יהודה לא יהיה מפוצץ… גם בערב מרכז העיר עמוס? בכל מקרה, אם באמת מלא באנשים, ולא מקפידים על מסכות היכן שצריך ורצוי, אז גם כך לא הייתי מרגישה בנוח…
      הטיול בסוף נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… אם כי עדיין מתבאסת שלא אשתתף… אולי אכתוב על זה פוסט נפרד…

      Liked by 1 person

  4. להסתובב בחוץ נראה לי די בטוח. לשבת בחוץ, עם מסיכה – נראה לי בטוח כפליים.
    מבחינה ביטחונית, נראה לי מסוכן יותר להסתובב כיום באפגניסטן, או ליד הגדר בגבול עזה. לא מדברים על איומים בירושלים – אבל זו לא ערבות לשום דבר.

    מה שנראה לי חשוב, זה דווקא הצד האישי שלך.
    העובדה שאת לא מרגישה טוב – ושאת חוששת.
    לגבי ההרגשה הפיזית – רק את יודעת כיצד את מרגישה ועד כמה זה מפריע.
    לגבי החששות והמבנה האישיותי שלך – זה כבר סיפור אחר.
    לנסוע לירושלים, ברכב אחד עם עוד כמה אנשים, יכול להחריב את כל הטיול. את לא תהני מהנסיעה עצמה, בגלל הפחד להידבק.
    גם אח"כ, בזמן הטיול בירושלים, המחשבה שאולי נדבקת ברכב, או שאת נדבקת בזמן הטיול – המחשבה הזו לא תניח לך ליהנות ותאמלל אותך. לדעתי, לא תצליחי להתגבר על המחשבות והפחדים – וזה די יהרוס לך את ההנאה.

    ראי, בס"ה מדובר בניהול סיכונים.
    אספר לך על עצמי:
    אישתי ואני תכננו לקנות ארוחת המבורגרים, בטייק אויי, בדרכנו הביתה, בשעת לילה, ולאכול אותה בבית.
    אבל במסעדה היו שולחנות בחוץ, באוויר הפתוח, עם מעט מאד אנשים במרחקים גדולים (כי היה די ריק) – אז אכלנו במסעדה. כמובן, בלי מסיכות.
    מצד שני, היו לי כרטיסים מוזמנים להצגת תיאטרון – והחלטתי שאין שום הצגה בעולם ששווה את הסיכון של לשבת באולם סגור עם מאות אנשים, למרות המסיכות. ביטלתי את הכרטיסים. אני מניח, שהיו אנשים אחרים שכן הלכו לתיאטרון באותו הערב.

    כך, שכל אחד מנהל את ניהול הסיכונים שלו. לא רק שזה ברור, שאת תעשי בסוף את מה שאת רוצה – אף אחד גם לא יכול לנהל את הסיכונים שלך. רק את יכולה להחליט איזה סיכון את מוכנה לקחת – ואיזה לא.
    אני בטוח שתחליטי את מה שנכון עבורך.

    Liked by 1 person

    1. תודה קוץ יקר, מעריכה את תגובתך. נכון, בתקופה הזו כל אחד עושה בינו לבין עצמו את ניהול הסיכונים האישי שלו. ובאמת ציינת את כל השיקולים. ואני מסכימה. מצד שני, אני גם מסכימה עם הטענות בעד לנסוע 🙂
      החלטיות זה לא הצד החזק שלי 🙂
      לפחות די ברור לי שבשלב זה לא אסע לאפגניסטן 🙂
      יכול להיות שלמרות כל הפחדים, בסופו של דבר אם הייתי יוצאת הייתי דווקא נהנית ומרגישה יחסית בטוחה עם מסכה. אבל אי אפשר לדעת מראש… אם ואם ואם, ואם לסבתא היו גלגלים… בסופו של דבר אני צריכה להגיע להחלטה ולהיות שלמה איתה, ולהרפות מתהליך ההתלבטות המתמשך הזה, וגם מהחרטה בדיעבד.
      בינתיים "נחסך" לי הצורך להחליט. הטיול נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות…

      אהבתי

  5. כתבו כאן תגובות חכמות, שאני מסכים איתן, אז אני בעיקר מתמצת ומסכם ופחות מוסיף משלי:
    א. ביטחונית – אין בעיה.
    ב. פיפי – אין בעיה.
    ג קורונה – הסיכון בהחלט קיים, אבל אם את מחוסנת פעמיים (ודאי אם כבר התחסנת בשלישית) את מוגנת למדי – גם אם לא מהדבקה, אז ודאי ממחלה קשה.
    בשורה התחתונה – סעי ותהני, אלא אם כן – כפי שכתב קוץ – את מעריכה שלא תצליחי לשכוח מהחרדות שלך גם תוך כדי הבילוי והן יהרסו לך. לדעתי בדרך כלל במהלך האירועים עצמם אנחנו פחות חרדים, ועיקר הקושי הוא לפני, אבל אולי אצלך זה אחרת.

    Liked by 1 person

    1. תודה בהיר יקר, מעריכה את תגובתך, ואהבתי את הסיכום המתומצת 🙂
      גם אני מסכימה עם כל המגיבים, כולל איתך. אז זה אומר שאני מסכימה עם דעות מנוגדות 🙂 והרי אני בעצמי אמביוולנטית…
      בינתיים "נחסך" לי הצורך להחליט. הטיול נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… ואצטרף למפגשים אחרים בהמשך…

      אהבתי

  6. הייתי בתחילת החודש בירושלים, בשעות הבוקר והיה חם ובכל זאת בתחנות שעצרנו היה מוצל ופחות מעיק.
    אם נשווה למרכז אז לגמרי נסבל.
    ולמה אני מספרת לך? כי כמוך מאד התלבטתי ורק בגלל שחברה שלי נרשמה ולא רצתה להיות לבד בחבורה, הצטרפתי אליה.
    בהתחלה הקפידו מאד על מסכות ואט אט הסירו אותן. גם אני.
    אני יודעת שכולם מחוסנים ובכל זאת דאגתי. אבל ההסתגרות הזו כבר מטריפה אותי והחלטתי שאם הגורל שלי הוא למות מקורונה, זה מה שיהיה ולא משנה היכן אסתובב ועם מי אבוא במגע.
    נהניתי מאד, אווירה נחמדה ואכלנו בשוק מחנה 'יודה.
    הטיול התארך מעל השעה שנקבעה וזה באס אותי, והנה אני כאן מגלה שאני אוהבת להגיד "לא" מוכנית, מחשבת הרבה מדי סיכונים והנפש סובלת.

    Liked by 1 person

    1. תודה רחל יקרה, מעריכה את תגובתך. איזה יופי שנהנית בטיול! נשמע באמת נחמד. תודה על השיתוף. אני מניחה שגם אני הייתי בסופו של דבר נהנית וזורמת ונרגעת, תוך כדי שמירה על עצמי באמצעות המסכה ושמירה על מרחק כמה שאפשר. אבל אי אפשר לדעת. צריך לנסות בשביל לדעת, או להימנע ולהיות שלמה עם ההימנעות. בכל אופן, בינתיים "נחסך" לי הצורך להחליט. הטיול נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… אצטרף למפגשים אחרים בהמשך…

      אהבתי

  7. לגמרי ללכת. אני מבין את החששות והחרדות, זה טבעי. בחיים לפעמים אין מנוס מפשוט לעשות משהו, ולהתגבר על הפחד. זה אחד מהרגעים האלו. אני לא חושב שהיית כותבת אם עמוק בתוכך לא היית רוצה לנסוע, לבלות, ולהנות. בתרחישים כאלה בחיים כמעט תמיד מאוד נהנים בסוף ואז אומרים "אני לא מבין ממה פחדתי כ"כ". מקווה שתסעי ותהני.

    Liked by 1 person

    1. יאאא, אבישי, איזה כיף "לראותך" כאן 🙂 תודה על התגובה, מעריכה.
      צודק, אני ממש נקרעת בין חששות הקורונה (ועוד כל מיני חששות אחרים) לבין הרצון לבלות איתם ולטייל.
      בינתיים "נחסך" לי הצורך להחליט. הטיול נדחה כי גם עוד אנשים לא יכלו להגיע… ובמועד החדש גם כך איני יכולה להשתתף בגלל התחייבות אחרת… אז זה יעני "פתר" לי את ההתלבטות… אבל אני עדיין מתבאסת שלא אשתתף, כי הם אנשים מקסימים והם ממש רצו שאגיע… מניחה שאכתוב עליהם עוד בפוסט נפרד… אצטרף למפגשים אחרים בהמשך…

      אהבתי

  8. קוראת רק עכשיו, וראיתי בתגובות שהטיול נדחה וההתלבטות נחסכה.
    בכל זאת אני מבינה את החששות שלך, בגדול גם נראה לי (לפחות אצלי עשוי להיות כך) שהחרדה הכללית מעצם הטיול בחבורה, היציאה מהשגרה ועוד כל מיני גורמים מערערים, מעצימים את החששות מהקורונה ומהמצב הבטחוני. זה כאילו איזה נסיון לתת הסבר שכלתני להמנעות, שהגורם שלה בכלל רגשי.
    אני כן מקווה שבעתיד תהיה לך חוויה טובה למרות החששות, כי אני חושבת שזה שווה את זה.
    אני עצמי מתעתדת לבקר בירושלים בשבוע הבא, אבל לא בחבורה. מכל מה שתארת הייתי הכי דואגת מנסיעה צפופה ברכב, גם עם מסכות זה לא להיט. מקווה שעד שתיפגשו הקורונה תשכך מעט והתנאים יהיו יותר נוחים.

    Liked by 1 person

    1. תודה פרי העץ יקרה, מעריכה את תגובתך (אני יודעת שכתבתי את זה לכולם, אבל אני באמת מעריכה את התגובות של כולם 🙂 ). כן, יש גם מרכיב רגשי חזק בעסק, בנוסף לכל החששות האחרים. אני מבינה שהחשש מהקורונה (באמת בעיקר ברכב) הוא לא חרדה לא רציונלית אלא מעוגן במציאות, כי אני רואה שגם לאחרים זה היה מפריע, כך שזו באמת אובייקטיבית תקופה בעייתית מהבחינה הזו. אני באמת רוצה להיפגש איתם ולטייל איתם – כשמצב הקורונה יירגע, ואז אוכל לצאת מאזור הנוחות ההימנעותי ולהתמודד גם עם הקושי הרגשי-חברתי…
      תיהני בירושלים! איזה כיף לך 🙂 ספרי חוויות…

      אהבתי

  9. אני רואה שהבעיה נפתרה בינתיים, אבל מניחה שהיא תתעורר מתי שהוא שוב בהמשך, כי הרי כאלה הם החיים עכשיו…
    לגמרי מזדהה עם החששות, מצד שני יודעת שזה עושה לי טוב לצאת מהקליפה מדי פעם, והבריאות הנפשית חשובה לא פחות מכל בריאות אחרת.

    אני מרגישה תמיד יותר בטוחה עם מסכה. היות שאת מרגישה בנוח עם החבורה הזאת, את יכולה לומר להם את האמת: את חוששת, לכן תהיי עם מסכה כל הזמן, אלא אם כן את בדיוק שותה/אוכלת משהו. נדמה לי שהסבירו שההידבקות תלויה במידת החשיפה (הרבה או מעט עומס נגיפי, או משהו כזה), ולכן אם רוב הזמן (אפילו אם לא כל הזמן) את עם מסכה, את מוגנת יותר מאשר בלעדיה. זה לא אפס או מאה. וזה לא משנה אם השאר יהיו עם מסכה או לא: תקפידי בשביל עצמך וזהו. את גם יכולה לבקש שתשבו במסעדה/בית קפה בחוץ ולא בפנים: אנשים רבים מקפידים על זה עכשיו, ובעלי המקומות האלה נערכים לכך. ירושלים בערב של סוף קיץ יכולה להיות נעימה מאוד בהקשר הזה.

    ואם את מחוסנת פעמיים, יש לך הגנה טובה למדי. אם בקרוב תתחסני בחיסון השלישי, תהיי אולי מוגנת יותר.

    אז לתפיסתי את מפעילה כמה שכבות של הגנה, בתקווה שהשקלול שלהן יגונן עלייך, פלוס השמחה שבטיול ובמפגש, שגם היא טובה לנפש, להרגשה, ואפילו למערכת החיסון:)

    Liked by 1 person

    1. תודה עדה, מעריכה את תגובתך. נכון, הבעיה תשוב ותתעורר במפגשים הבאים, במיוחד באלו שיהיו כרוכים באיזשהו חלל סגור… ולא נראה שהקורונה תעלם באורח פלא בקרוב… אז, איך אומרים? צריך ללמוד "לחיות עם הקורונה" או "לצד הקורונה"…
      תודה על ההבנה. באמת גם לי עושה טוב "לצאת מהקליפה", ויודעת שצריך לפעמים להתגמש ולמצוא את הדרך בכל זאת קצת לצאת לעולם ולפגוש אנשים, תוך כדי שמירה על עצמי כמה שאני יכולה.
      הקטע הוא שמכיוון שמפגש חברתי כזה הוא לא "הכרח" או "חובה", הוא מסווג אצלי בראש כמשהו שאפשר לוותר עליו, במסגרת better safe than sorry, מיזעור נזקים וסיכונים…
      אבל את צודקת, אני יכולה לשים מסכה כל הזמן, ואפשר לשבת בחוץ… ובסופו של דבר באמת שיתפתי אותם בחשש, וכולם מיד הסכימו להיות ברכב עם מסכה וחלונות פתוחים ושנשב בבית קפה רק בחוץ, ואחד אמר לי שזה לא רק בשבילי אלא גם הוא רוצה כך. הם כאלה חמודים 🙂 אבל עדיין… לא יודעת… טוב, נחיה ונראה 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s