חלום: סוף העולם

החלום שחלמתי בלילה הקודם היה כל כך עוצמתי ומטלטל עבורי, אז החלטתי לתעד ולשתף. כמובן בינתיים כבר הרבה חלקים היטשטשו ונשכחו, אבל העיקר זכור.

הייתי בבניין שאני גרה בו, אבל נראה לי שהוא היה שילוב של הבניין הנוכחי יחד עם הבניין שגרתי בו עם הוריי שנים רבות בילדותי ובנעוריי.
אני בטוחה שקרו עוד דברים לפני כן, אבל אני זוכרת רק מנקודה זו. רק זוכרת שגם כך הייתה אווירה כללית מדאיגה, של מצוקה כללית במדינה, אולי בעולם. שיש איזו סכנה עמומה אך גדולה מרחפת מעל הכול, מעל כולנו. מן הסתם זה בגלל הקורונה. אבל אולי לא רק.

ואז הגיעו העב"מים.

שמעתי רעשים גדולים מבחוץ, של משהו כמו התרחשות צבאית, בּוּמים, וגם צעקות וקולות אנשים מופתעים. הסתכלתי מהחלון וראיתי עב"ם טס בשמיים, מסתובב. ועוד אחד, ועוד אחד. ונראה לי שהם נלחמו בצבא. וחיפשו מקום לנחות.
כולם הסתכלו מהחלונות, ויצאו החוצה, בהלם. הסתובבו שמועות שזה קורה בכל הארץ, אולי בכל העולם, ושהחייזרים באים עם כוונות רעות. שכבר קרו כמה דברים קשים ושזה בדרך אלינו.
הייתי מבוהלת. אמרתי לעצמי משהו כמו – אלוהים, זה באמת, זאת המציאות, הרי אני לא חולמת. אני ערה, זה באמת קורה. עב"מים באמת קיימים! חייזרים קיימים! והם עכשיו באים להרע לנו, איזה פחד! הייתי בטוחה במאה אחוז שאני ערה. הייתי מודעת לכך שזה בפירוש לא חלום.
הייתי המומה ומבועתת. כולם היו המומים. הייתה אווירה אפוקליפטית וקטסטרופלית והיסטריה המונית, כמו ב"מלחמת העולמות" (war of the worlds) (ובאמת נראה שהחלום שאב השראה משם… אפילו שצפיתי בסרט הזה מזמן).
לא ידעתי מה לעשות. רצתי החוצה עם כולם, ונראה לי שהמשפחה שלי רצה איתי. המונים רצו ביחד. פתאום היו שמועות על גל צונאמי ענק שמגיע מהים, ואמרו שזה האיראנים, שזו המתקפה שהם תכננו הרבה זמן, והנה זה סוף סוף מגיע, אחרי שנים שרק מדברים על זה. עכשיו זה רגע האמת. אז היינו צריכים לשנות כיוון ולרוץ לכיוון ההפוך לים.

נורא דאגתי לאחותי הקטנה. במציאות היא בת 30, אבל בחלום היא הייתה שוב ילדה. מדי פעם ראיתי אותה, אבל לא תמיד הצלחתי למצוא אותה. נראה לי שבסוף הייתי איתה איכשהו. הייתי צריכה להתאמץ כדי למצוא אותה ולשמור עליה.

באיזשהו שלב פתאום היינו באזור שהפך למתחם של משכנים ארעיים, כמו אוהלים אך לא בדיוק – בנויים מקורות עץ שביניהן פרושים בדים שהתנפנפו כל הזמן ברוח העזה. ניסיתי לשמור על האנשים שאיתי, אבל הייתה תחושה נורא לא בטוחה, שכל אחד יכול כל רגע לפלוש לתוך המבנה הרעוע. הייתה למבנה דלת עם מנעול. דאגתי לנעול אותה, אבל זה היה מצחיק, כי הרי הקירות היו בדים שאפילו לא הגיעו עד לאדמה, ואפשר היה בקלות להיכנס. והנה הם באים כל רגע.

קרו עוד מיליון דברים, אבל אני כבר לא זוכרת.

כשהתעוררתי הייתי ממש מופתעת שזה היה רק חלום ולא המציאות וחשתי הקלה גדולה. זאת הייתה האימה העיקרית בחלום – שהייתי מודעת לכך שזה לא חלום אלא ממש המציאות, ושאני לגמרי ערה. הייתי בטוחה בזה, עד שהתעוררתי…

מניחה שזה חלום בהשפעת ימים טרופים אלו…

16 תגובות בנושא ״חלום: סוף העולם"

  1. משקף לגמרי את הימים הטרופים האלה והמח עושה מיש מש מפיסות המידע השמורים אצלו. אך אפילו שמדובר במחלום, לי לפעמים במהלך כל היום יש תחושה קשה שמאד קשה לי להשתחרר ממנה.
    הרבה פעמים אני מזמנת לעצמי חלומות נעימים, לפעמים זה מצליח.

    Liked by 1 person

    1. לגמרי מדע בדיוני, ובעצם כמו העלילה של war of the worlds.
      אני דווקא לא מתעניינת במיוחד בז'אנר הזה, אם כי מכירה כמה דברים מפורסמים ספורים, אך לא יותר מזה…
      את אוהבת את הז'אנר?

      אהבתי

    1. נכון, זו באמת חוויה ייחודית. בילדותי חוויתי בכמה חלומות את האפשרות להיות מודעת לכך שזה חלום – כשהיה משהו מפחיד התאמצתי חזק-חזק והצלחתי להתעורר ולפקוח עיניים בכוח. ולהפך – היו חלומות טובים שבהם הבנתי שאני חולמת ואמרתי לעצמי שאני יכולה לעשות מה שבא לי 🙂

      אהבתי

  2. אני אוהב חלומות כאלה, בהם התחושה היא של מציאות אמיתית. כמובן אני מפחד מאוד מחלומות מסויטים, אבל במהלך השנים למדתי קצת ל"כוון" את המאורעות לטובתי או לטובת התלויים בי. 🙂

    Liked by 1 person

    1. מעתיקה לכאן את התגובה שכתבתי למגיבה הקודמת כי זה רלוונטי בדיוק גם כתשובה לך:
      נכון, זו באמת חוויה ייחודית. בילדותי חוויתי בכמה חלומות את האפשרות להיות מודעת לכך שזה חלום – כשהיה משהו מפחיד התאמצתי חזק-חזק והצלחתי להתעורר ולפקוח עיניים בכוח. ולהפך – היו חלומות טובים שבהם הבנתי שאני חולמת ואמרתי לעצמי שאני יכולה לעשות מה שבא לי 🙂

      Liked by 1 person

  3. אוי איזה פחד, במיוחד כשאת מאמינה תוך כדי החלום שזו המציאות. טוב שתיעדת לעצמך (ולנו). וכמה טוב להתעורר מחלומות כאלה ולהבין שזה היה רק חלום. ללא ספק כל החששות התערבבו להם יחד תוך שימוש באלמנטים מהמד"ב – המוח שלנו יצירתי באופן הכי מופלא שיש. אחד הדברים שאת לגמרי יכולה לקחת מהחלום הזה הוא הרצון התמידי שלך לעזור לאחרים. אותי זה מאד ריגש.

    Liked by 1 person

    1. תודה אמפי יקרה. נכון, היצירתיות של המוח שלנו פשוט מדהימה.
      נכון, באמת כל הזמן דאגתי לאחרים 🙂
      אמרו לי לא מזמן שאני כל הזמן חושבת על אחרים, דואגת לאחרים, ופחות חושבת על עצמי. אז אני מניחה שזה גם השתקף בחלום…
      אני רוצה לעבוד על הנטייה הזו בטיפול הפסיכולוגי, בין שאר שלל הדברים שאני צריכה לעבוד עליהם 🙂 ללמוד להרפות מהדאגות הללו לאחרים ובכלל…

      אהבתי

      1. רק חשוב לי להדגיש שציינתי את הדאגה שלך לאחרים כמשהו טוב, מעורר הערכה. זה אולי נכון לך לנסות להרפות ופחות לדאוג לאחרים אבל מהצד זה מרגיש כל כך מיטיב ויוצא דופן, אז שתדעי שזו היתה כוונתי

        Liked by 1 person

        1. אמפי יקרה, תודה על ההבהרה, אל תדאגי – בהחלט הבנתי את כוונתך הטובה ושהתכוונת למחמאה. גם אחרים אמרו לי שזה לא מובן מאליו. הכוונה שלי הייתה שאני צריכה ללמוד להרפות מזה בשביל להקל על עצמי, שלא ארגיש יותר מדי את כובד הדאגה ושלא אתייסר מרגשות אחריות ואשמה מוגזמים כלפי אחרים, שלא לצורך.

          Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s