ביקור אצל סבא וסבתא ופנורמת הרוחות

ביקור אצל סבא וסבתא (זיכרון ילדות א')‏

ריחות טיגון חביתה
סבא ספון במטבח
אחר כך יאמר בחיוך רחב
ובעיניים נוצצות:‏
‏"אפילו מלכת אנגליה‏
לא מקבלת ארוחה כזאת!"‏

לפני בואי לחיפה
יש סידורים –‏
קונים פסטרמה, קוטג'‏
ומסדרים המיטה

אחר כך יקחוני לטיולים
ברחבי עיר אינסופית
כאילו היא מפת החיים
ואני לומדת דרך הרגליים
את חלוף השנים

בגן האם איש מבוגר מתנהג מוזר
מלוּוה באמו, הוא כמו ילד
סוקר סביבתו במבט רדוף
ואצבעותיו מתעוותות

‏"עכשיו הולכים לסידורי עבודה של סבתא"‏
ובמעלה הכרמל מעפילים, לעת ערב,‏
אל בית שנראה לי כמו
פסגת החלומות –‏
חלונות גדולים בסלון
מגשרים בין רצפה לתקרה
משקיפים אל מדרונות הכרמל האפלים
הנשפכים אל שחור המפרץ,‏
וקור מתוק נשזר באורות המהבהבים
במרחק

אני לומדת למבחן בתנ"ך
סבא מפציר ופוקד
מחבּרותיי פרושות על שולחנה
של בעלת הבית הזרה
סבתא סגורה איתה בחדר
השעון מתקתק, ודממה

‏(אלו לא ענייני עבודה)‏

בבית, מקלחת חמה
מערסלת אותי אל חיק הלילה
ניחוח מצעים נקיים
שייכות וביטחון: משפחה, חיים.‏

—————————————

פנורמת הרוחות (זיכרון ילדות ב')‏

מורד הכרמל כבר משחיר
חלונות הענק ניבטים מטה אל מפרץ זרוע-אורות
מן המרחק באות רוחות
מביאות מן המרחבים
הדֵי חיים, אפשרויות

מתדפּקות אלֵי חלון, אל סף הבית המואר

בחוץ קר.‏
דממה בחדרי הבית,‏
בתוך הגוף תקוות חמות.‏

בְּרכּוּת שטיחים נבלע תקתוק שעון,‏
רהיטים נאים, תמונות תלויות,‏
נקי ומסודר – נעים לחיות

בחדר הסגור – סבתא ואישה זרה

בדרכנו לכאן עלינו בעלייה תלולה
סבא אמר – לסבתא יש פגישה בענייני עבודה.‏
האם כבר אז ידעתי את שביקש שלא אדע?‏

רשימותיי מונחות על השולחן לפנַי
אני לומדת למבחן בתנ"ך
סבא מדרבן ומתרשם משקדנותי

אך לבי האבוד נוהה אל פנורמת הרוחות,‏
אל החוּצוֹת

‏(ובִּפנים זִרעֵי סדקים כּוֹרעים לנבּוֹט)‏

ואני רואה איך הזגוגיות הן בעצם רוח שהתמצקה על סף ההכרה,‏
האורות הרחוקים – הבהובי הבטחות כוזבות,‏
והבית היפה – רצפת ההיכל – קרקעית חלום –‏
אשר מעבר לה – כאוס, קץ הדימיון

12 תגובות בנושא ״ביקור אצל סבא וסבתא ופנורמת הרוחות"

  1. היטבת לשלב בין זכרונות של ילדה, דרך העיניים של הילדה, לבין הספק שאולי כבר אז התחיל לכרסם לגבי עובדות החיים. אבל מעל הכל התחושות שעלו בי משני השירים היפים האלה היא ההרגשה הטובה שהיתה לך אצל הסבים האלה, האהבה שחשת שם גם כלפייך וגם ביניהם, הנינוחות, והיופי שמסביב גם בתוך הבית וגם מחוצה לו. אהבתי את ההתבוננות של הילדה שהיית, ששמת לב למבוגר שהתנהג כמו ילד והסתובב עם אמא שלו. ילדים שמים לב לדברים כאלה – לא ידעת לקרוא לזה בשם, אבל הבנת שמשהו לא רגיל שם.
    והבנת גם שההסתגרות השקטה של סבתך בחדר עם מישהו היא לא משהו רגיל.
    יופי של שירים, אור. תודה על השיתוף.
    אגב – בזכות תיאור המאכלים בתחילת הפוסט (טיגון החביתה, הפסטרמה והקוטג') ייתכן שהפוסט הזה מתאים למדור "השרביט החם" שבו נושא השבוע הוא געגוע למאכלי ילדות. בא לך לקשר את הפוסט לשם או שאעשה זאת עבורך?

    Liked by 1 person

    1. תודה אמפי, על תשומת הלב ועל התגובה החמה והמתעניינת 💜
      סבתי סבלה מבעיות נפשיות – חרדות, דיכאון, או.סי.די. אני דומה לה – גם במבנה הנפשי וגם במראה החיצוני (הפנים שלי דומות לשלה). אז אני מניחה שאותה סיטואציה המתוארת בשיר הייתה ביקור שלה אצל פסיכולוגית (איני יודעת בוודאות, זה ניחוש מושכל).
      לגבי האוכל – אני לא בטוחה שזה מתאים לנושא כי המאכלים הם לא עיקר השיר… וחוצמזה, חביתה, פסטרמה וקוטג' הם לא בדיוק פסגת הקולינריה 😄

      Liked by 1 person

  2. ואני רואה איך הזגוגיות הן בעצם רוח שהתמצקה על סף ההכרה,‏ התאהבתי בשורה הזו.
    הנטייה הטבעית שלנו היא להאדיר את זיכרונות הילדות וכאן אני לא מרגישה בניסיון ליפות את העבר, אלא סוג של כתיבת רצף המעלה זיכרונות כדי לא להשמיט או לשכוח את התקופה המתוקה והמפנקת ההיא.

    Liked by 1 person

  3. היטבת לתאר איך ילדים קולטים מראות ותחושות, וגם אם חסר להם נסיון החיים כדי להבין לעומק הם עדיין יודעים לתת תחושה כללית מדוייקת לרוב- איל שהמבוגר בגן הוא כמו ילד, איך שהסבא ניסה להציג את פגישת הסבתא באופן שונה עבורך.
    את מוכשרת, הצלחת להחזיר אותי אחורה בזמן.

    Liked by 1 person

  4. כתבת יפה וכל כך חושי – אפשר ממש לטעום ולהריח, והזכרונות של בתים, פנים וחוץ. ואהבתי שכתבת פעמיים מזוויות קצת שונות. חשבתי שאולי מדובר בפגישה רפואית של סבתך ומהתגובות מבינה שזה בערך כך. כמה יקרים הזכרונות.

    Liked by 1 person

  5. כמוני כרחל – המשפט הזה יפהפה – שירה טהורה ממש – "ואני רואה איך הזגוגיות הן בעצם רוח שהתמצקה על סף ההכרה,‏".
    בהתחלה בבית הראשון של גרסה א' – חשבתי שאת אחייניתי, אבל אז הגענו לחיפה, ארץ לא נודעת מבחינת מגורי הוריי.
    זכרונות מעניינים ומענינת העיצוב שלהם בשתיים דרכים ששונות.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s