פלונטר מבולבל ועייף

התיאור בכותרת – זה מצבי.

ולא ממש מצליחה לצאת מזה.

אין כוח.

בלגן בראש.

בכל התחומים.

אין כוח אפילו לכתוב. להסביר. מה זה משנה. גם כך הכול חוזר על עצמו.

אין שום דבר מיוחד. יש שגרה יומיומית שמכריחה עצמי לבצע, בקושי רב. יש מצב הישרדותי.

אינטראקציה עם אחרים שואבת ממני כוחות-על, גם אינטראקציה ברמה יומיומית בסיסית.

שיחות נדושות.

הכול חוזר על עצמו ומאוס. סתמי.

רציתי לספר על הטיול לנורבגיה שעשינו באוגוסט. מקווה לספר בפוסט נפרד. לא שיש משהו מיוחד לספר. נופים מדהימים, אנשים נחמדים, ארץ מרהיבה. נהנינו. אבל בימים הראשונים היה זוועה – הייתי מאוד חולה, בחילות והקאות קשות, ועוד כמה סימפטומים, היה מפחיד. עד שעבר.

גם טיול לחו"ל זה נדוש. הכול חוזר על עצמו.

ולפעמים עדיף פשוט לשתוק.

יפה שתיקה…