הדייטים הליליים שלי – Hinterland

חיי הלילה שלי סוערים. כמעט כל ערב אני יוצאת לדייט מלהיב. לאחרונה יצאתי תקופה עם בלש משטרה וולשי. היו לי הסתייגויות ממנו. הוא מתהדר תמידית באותה הבעה פלגמטית, הנשלפת מוכנית מארסנל המבטים המצומצם להכאיב שלו. גולת הכותרת – אותה עצירה קבועה לבהייה כלפי מעלה בזווית אלכסונית, פתאום בלי קשר לכלום, בדרך כלל באמצע בדיקה ראשונית של זירת רצח, תוך כדי שהוא ממולל או מרחרח בקריפּיות איזו סמכטה או חפץ כלשהם של הגוויה התורנית, כאילו מנסה להנדס מבט נוגה רב-משמעות המביע את חדות ועומק ההרהורים האנליטיים והפילוסופיים שלו, אבל בעצם ברור לגמרי שהוא תכנן מלא זמן מראש לבהות בדיוק ברגע זה בכתף של הסאונדמן בתקווה שזה יספק את דרישות הבמאי לדמות עם עומק (או שהוא מתאמץ להחניק פלוץ וולשי מתנגן).

הייתה סצנת סקס קצרה שהייתה לדעתי מוזרה (וקצת טראומתית עבורי, לראות אותו במצב צבירה אירוטי). אני יודעת שהיא אמורה לבטא רגע יפה של אהבה עדינה, אבל לא השתכנעתי. לא היה כ"כ ברור מה הולך שם. רגע אחד הפרצופים שלהם התקרבו זה לזה לאט לאט לאט לאט עד שהפרצוף הפלגמטי שלו היה נורא קרוב לשלה, ואז פתאום הם היו שם עירומים בסערת חיבוק, שזה כבר היה מפתיע, כי אווירה אירוטית/אינטימית/בעלת עומק רגשי היא הדבר האחרון שאפיין את מהלך העלילה והיחסים; זווית הצילום הייתה חלקית ולא סגורה על עצמה; הבלש פער את פיו לרווחה כמו הצעקה של מונק, ותהיתי אם הוא מנסה לנשק אותה או לשאוב אותה לתוכו (או לפצוח בזמרת אופרה פומפוזית – אולי זה משחק מקדים וולשי ידוע). הבנתי שהבעת הפנים הזו שלו אמורה להביע תשוקה ולהט יצרים, אבל היא הגחיכה בעיניי את כל העסק המסורבל בלאו הכי, וקצת דאגתי שהבמאי חטף שבץ ושלא היה מבוגר אחראי אחר על הסט שייקח את העניינים לידיים.

טוב, אולי אני סתם מגזימה. תשפטו בעצמכם. אם אתם מתכננים לצפות בסדרה במלואה, אל תצפו בקישור הבא. הנה הפרק המלא ביוטיוב, והקטע הסקסי המדובר מתחיל בסביבות 1:02:20:

באופן כללי, חשתי פער בין היומרה של השחקן להציג דמות אייקונית בנוסח "הבלש המיוסר בעל העבר הטראומתי הלא ברור, שעוד יתגלה לנו בהדרגה בהמשך, שעבר לתפקיד חדש במחוז שכוח אל – אך מרובה מקרי רצח – כדי לברוח מאותה טראומה, ומתחת לחזות הסקסית, הסמכותית, הקשוחה, המחוספסת והממעטת בדיבור שלו מסתתר בעצם גבר רגיש, מרוסק לרסיסים, מוצף ברגשות וצמא לאהבה" לבין התוצאה בפועל – לפחות למיטב התרשמותי – של משחק די אוטיסטי ואנמי שבאותה מידה יכול הייתה להתבצע, ובאפקט דומה, על ידי דיקט רנדומלי. הרי גם כך זו דמות קלישאתית. והרגשתי די לא נעים בשבילו; למשל, בסצנה שבה המפקד שלו בא לביתו (כמובן קרוואן עלוב כראוי לבלש מיוסר שמעניש עצמו בסגפנות) כדי לשכנעו לחזור לעבודה (לאחר כמה ימים של היעדרות אחרי מקרה טראומתי) ומוצא אותו בקרוואן – הכמובן מלא בקבוקים ריקים של אלכוהול – לא מגולח ולבוש במכנסי טריינינג בלבד, אבל כאלה יעני סקסיים בגזרה נמוכה, שאמורה לחשוף ולהציג לעולם את בטנו המסוקסת כפורטל לנפשו הפראית היפה, אבל זהו, שלא – גופו הפגין קול ענות חלושה וסקס אפיל של עיפרון מפוהק. מה זה זה.

מבקשת לחדד (את העיפרון) – מה שהפריע לי הוא לא המראה החיצוני עצמו, חלילה, זה לא שהבלש לא "חתיך" או "סקסי" מספיק, אלא שיש פער בין היומרה חסרת המודעות העצמית שלו לגלם דמות מורכבת כזאת לבין התוצאה השטוחה בפועל. או שהבעיה היא אצלי. אולי הוא נחשב לסמל סקס ולשחקן בחסד. אולי אני סתם מגזימה.

הנה הסצנה הזו מיוטיוב (אבל בגרסה בוולשית, לא מצאתי שם את הגרסה באנגלית). תשפטו בעצמכם:

אבל אבל אבל, בכל אופן, מה שחשוב לי לומר הוא:

שלמרות כל זאת – למרות הספקות בהתחלה; ולמרות שהמשחק השטוח (לטעמי) של הגיבור הראשי כאמור עצבן אותי; ולמרות שהסדרה מלאה בקלישאות, שבעטיין כמה פעמים ניחשתי מראש בדיוק מה הדמויות עומדות להגיד (אמירות שחוקות); ולמרות שהפרקים לא היו אחידים ברמתם וכמה מהם השאירו קצוות פתוחים וסימני שאלה חסרי מענה והיו כל מיני התרחשויות דאוס-אקס-מכינה; למרות התסריט הלא מושלם – בכל זאת נכנסתי לסדרה, שהיא בסך הכל טובה, נסחפתי לתוך עולם העלילה, שלעיתים הייתה אף מותחת ומעניינת, והיו גם פרקים טובים, וכל יום חיכיתי לחזור הביתה לשקט שלי מול נופי וולס המרהיבים המשתרעים על פני מרחבים, ומול הבלש הפסבדו-סקסי בעל הבעת הפנים האחת והיחידה (ליטרלי, אחת).

החלטתי לסלוח לבלש הוולשי כי בסך הכל יש לו כוונות טובות והוא משקיע מאמץ. וזה לא שאני מציאה גדולה. בזוגיות צריך להתפשר.

והנופים, הנופים! גוד דמט, הנופים הכל כך יפים! מה זה זה, לעזאזיייל, אלף עזאזלים וחצי:

(הבלש הוולשי ברגע אופייני של ריצה פלגמטית)

אבל הנה תקופת וולס עברה חלפה לה, פרק הסיום נגמר, ואחרי תקופת מעבר קצרה עם תחושת הריקנות הפרוצדורלית שבין סדרה לסדרה, עברתי הלאה – לנופי קורנוול עוצרי הנשימה, לעבודת משחק הרבה, אבל הרבה יותר טובה, לתסריט כתוב היטב, ולסקס אפיל על אמת…

TO BE CONTINUED…