ביקור אצל סבא וסבתא (זיכרון ילדות א')
ריחות טיגון חביתה
סבא ספון במטבח
אחר כך יאמר בחיוך רחב
ובעיניים נוצצות:
"אפילו מלכת אנגליה
לא מקבלת ארוחה כזאת!"
לפני בואי לחיפה
יש סידורים –
קונים פסטרמה, קוטג'
ומסדרים המיטה
אחר כך יקחוני לטיולים
ברחבי עיר אינסופית
כאילו היא מפת החיים
ואני לומדת דרך הרגליים
את חלוף השנים
בגן האם איש מבוגר מתנהג מוזר
מלוּוה באמו, הוא כמו ילד
סוקר סביבתו במבט רדוף
ואצבעותיו מתעוותות
"עכשיו הולכים לסידורי עבודה של סבתא"
ובמעלה הכרמל מעפילים, לעת ערב,
אל בית שנראה לי כמו
פסגת החלומות –
חלונות גדולים בסלון
מגשרים בין רצפה לתקרה
משקיפים אל מדרונות הכרמל האפלים
הנשפכים אל שחור המפרץ,
וקור מתוק נשזר באורות המהבהבים
במרחק
אני לומדת למבחן בתנ"ך
סבא מפציר ופוקד
מחבּרותיי פרושות על שולחנה
של בעלת הבית הזרה
סבתא סגורה איתה בחדר
השעון מתקתק, ודממה
(אלו לא ענייני עבודה)
בבית, מקלחת חמה
מערסלת אותי אל חיק הלילה
ניחוח מצעים נקיים
שייכות וביטחון: משפחה, חיים.
—————————————
פנורמת הרוחות (זיכרון ילדות ב')
מורד הכרמל כבר משחיר
חלונות הענק ניבטים מטה אל מפרץ זרוע-אורות
מן המרחק באות רוחות
מביאות מן המרחבים
הדֵי חיים, אפשרויות
מתדפּקות אלֵי חלון, אל סף הבית המואר
בחוץ קר.
דממה בחדרי הבית,
בתוך הגוף תקוות חמות.
בְּרכּוּת שטיחים נבלע תקתוק שעון,
רהיטים נאים, תמונות תלויות,
נקי ומסודר – נעים לחיות
בחדר הסגור – סבתא ואישה זרה
בדרכנו לכאן עלינו בעלייה תלולה
סבא אמר – לסבתא יש פגישה בענייני עבודה.
האם כבר אז ידעתי את שביקש שלא אדע?
רשימותיי מונחות על השולחן לפנַי
אני לומדת למבחן בתנ"ך
סבא מדרבן ומתרשם משקדנותי
אך לבי האבוד נוהה אל פנורמת הרוחות,
אל החוּצוֹת
(ובִּפנים זִרעֵי סדקים כּוֹרעים לנבּוֹט)
ואני רואה איך הזגוגיות הן בעצם רוח שהתמצקה על סף ההכרה,
האורות הרחוקים – הבהובי הבטחות כוזבות,
והבית היפה – רצפת ההיכל – קרקעית חלום –
אשר מעבר לה – כאוס, קץ הדימיון
